פסק-דין בתיק עפ"א 231/08

1.       המשיב קשר קשר עם אדם אחר (להלן:"השותף"), להתפרץ למחסן המצוי בשטחים הסמוכים לישוב מעלה גמלא, בכוונה לגנוב ממנו רכוש.

ביום 13/12/07 הגיעו השניים לאזור המחסן, ברכב, כשהם מצויידים בכלי פריצה, פרצו למחסן וגנבו מתוכו כבל תקשור ומיכל הדברה, אותם העמיסו על הרכב ועזבו את המקום. משם עשו דרכם לקיבוץ אפיקים, לאזור בריכות הדגים של הקיבוץ, מתוך כוונה לגנוב מיכלים של סולר. רב"ש קיבוץ אפיקים הגיע למקום בטרם עלה בידי המשיב ושותפו לבצע את זממם, וכך סוכלה תוכניתם, והם נתפסו.

2.       המשיב הודה בכל עובדות כתב האישום, בשלב מוקדם של ההליך, והורשע על פי הודאתו, בעבירות שיוחסו לו - התפרצות לבנין וגניבה מתוכו, קשירת קשר לביצוע פשע, החזקת מכשירי פריצה, היזק בזדון והסתייעות ברכב לביצוע פשע.

3.       בגזר הדין הוטלו על המשיב 24 חודשי מאסר, מתוכם 7 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי.

בנוסף, הופעלו 6 חודשי מאסר מותנים שהיו תלויים כנגדו, כולם בחופף; כך שסה"כ תקופת המאסר בפועל הועמדה על 7 חודשים.

4.       בפנינו שני ערעורים שנשמעו במאוחד - ערעור המדינה על קולת העונש, ומנגד ערעורו של המשיב כנגד חומרת עונשו.

5.       ב"כ המערערת הפנתה לנימוקי גזר הדין, אשר לעמדתה צריכים היו להוביל לענישה חמורה פי כמה מזו שהוטלה על המשיב. המערערת הדגישה את חומרת העבירות שביצע המשיב יחד עם שותפו, שנסיבותיהן הצדיקו הטלת עונשים מרתיעים, שכן הן כורכות בתוכן עבירה של גניבה חקלאית, גניבת  מתכות והתפרצות.

המערערת הפנתה לכך שהמעשים בוצעו לאחר תכנון, תוך חשיבה פלילית ומניפולטיבית.

בית המשפט קמא, לפי טיעוני המערערת, נתן דעתו להתרשמות האמביוולנטית של שרות המבחן, התרשם כי חרטתו של המשיב איננה כנה, והיה מודע לעברו, ולמרות זאת גזר עליו עונשים קלים בצורה מופרזת.

6.       ב"כ המשיב ביקש לדחות את ערעור המדינה על קולת העונש ולקבל את ערעור המשיב, ע"י הפחתת עונש המאסר בפועל והעמדתו על תקופת מאסר, אותה ירצה המשיב בדרך של עבודות שרות.

ב"כ המשיב טען כי מרשו התחרט על המעשים, הודה מיד במיוחס לו ואף הפליל את שותפו. בנוסף, המשיב היה עצור במשך 47 ימים ונתון במעצר בית מלא במשך 6 חודשים, ללא פרנסה.

בשל כל האמור, ביקש כאמור להקל בעונשו של המשיב ולא למצות עימו את הדין.

7.       דעתנו כדעת המערערת, כי העונשים שהוטלו על המשיב אינם הולמים את חומרת מעשיו של המשיב, נסיבות ביצוע העבירות ונסיבותיו האישיות של המשיב.

8.       בגזר הדין עמד בית המשפט קמא על חומרת העבירות ועל הצורך להחמיר עם מבצעי עבירות של גניבות חקלאיות המתאפיינות בקלות ביצוען, וקושי בגילוין ואכיפתן.

בית המשפט קמא הדגיש את עברו הפלילי של המשיב, אשר ביצע את העבירות כאשר תלוי ועומד כנגדו מאסר מותנה בגין עבירות רכוש שביצע, וקבע כי המלצת שרות המבחן איננה נותנת מענה לאינטרס הציבורי שבהרתעת הנאשם והציבור.

בית המשפט קמא לא התרשם כי חרטתו של המשיב הינה כנה, וקבע כי יש להעדיף את הפן ההרתעתי.

בכל אלה צדק בית המשפט קמא, אך גזר הדין שהוטל על המשיב איננו משדר מסר הרתעתי כנדרש, והוא מקל עם המשיב יתר על המידה.

9.       המשיב חבר לאדם נוסף מתוך מטרה לגנוב רכושם של חקלאים תמימים, המבקשים להתפרנס ממשלח ידם. לאחר שצלחה תכניתם במעלה גמלא, המשיכו בדרכם בניסיון לבצע גניבה נוספת, וכוונתם סוכלה תודות לערנותו של רב"ש הקיבוץ.

כפי שצוין בגזר הדין של בית המשפט קמא, מדובר בעבירות שמן הראוי להטיל על מבצעיהן עונשים קשים, לאור נפוצותן, הקושי למגרן, והנזק הרב שהן גורמות לחקלאים.